ארגון "שומרי הגן" הוא האדמה ממנה צמח פשוט תאטרון יער, ובו נזרעו הרעיונות הבסיסיים של התאטרון.

 

shomreihagan.org

ומה אם ירד גשם?

הצגות סוף הסתיו הן תמיד מאתגרות.

זה זמן הגשמים הראשונים, ואנחנו, כאנשי תיאטרון יער בישראל, מייחלים לכל טיפת גשם.
"ומה יהיה אם ירד גשם? תבטלו את ההצגה?" שואלים אותנו
לפני כמה שנים קבענו הצגה בחוקוק. זו הייתה ההצגה האחרונה של עונת הסתיו, בימים הראשונים של דצמבר.
שבוע קודם הייתה שבת חמה ושמשית מאוד.
ככל שהתקדמה תחזית מזג האוויר הסתבר שצפויה סערה וגשם רב עומד לרדת ביום שישי , אך יש סיכוי שבמהלך השבת הגשם ייפסק.
מכיוון שאנחנו מגיעים תמיד יום קודם להצגה , התארגנו עם "יריעות בעד גשם",שהספקנו להקים ממש עם הטיפות הראשונות שהחלו לרדת.
ולשאלות הטלפוניות הרבות שהגיעו אלינו עניתי שאנחנו נמצאים במקום, ואם בשעת ההצגה-11 בבוקר, לא ירד גשם- ההצגה תתקיים כמתוכנן.
הצלחתי לשמוע את החיוכים חסרי האמון מהצד השני של קו הטלפון, של אנשים שהביטו החוצה וראו סערה משתוללת.
כל הלילה ירד גשם במטחים עצומים שמילאו את הכינרת הקרובה, ואני, מוגן מתחת ליריעה, התעוררתי מדי פעם לקול הרעמים וחשבתי שאולי הפעם הגזמתי. סחבתי אחרי את כל קבוצת השחקנים, ובנוסף גם קהל מצפה- כ150 איש שהבטיחו למשפחה שהולכים בשבת להצגה- מתלבטים עכשיו אם לבוא בבגדים חמים או להישאר בבית ליד התנור , והגשם והבוץ בחוץ נראים כמי שלועגים לתכניות של תיאטרון היער,
אבל הזכרתי לעצמי שבתיאטרון היער אני מתרגל.

מתרגל פשטות.

מתרגל לחיות את החיים של הרגע הקיים..
לא את החיים המצטיירים בתחזיות, בפחדים ובספיקות.
והמשכנו להתכונן להצגה.
כל הבוקר ירד גשם.

הדלקנו מדורה בגשם כדי להכין תה חם, והתמודדתי לאיטי עם הספיקות שהגשם היורד הצמיח לכדי ג'ונגל סבוך ומבלבל של מחשבות.
חלק מהשחקנים החלו לתכנן את ההתקפלות ואת אריזת הציוד הרטוב.
ואז, רבע שעה לפני השעה 11 בבוקר, פסק הגשם.
שמש יצאה מאחורי העננים והאירה פנים לקהל שהגיח מתוך בתי הקיבוץ הסמוך.
עוד כמה אופטימיסטים שהגיעו ממקומות רחוקים יותר, יצאו מהמכוניות והתיישבו על המחצלות היבשות שפרשנו על יריעות ניילון שהונחו על האדמה הרטובה.
ההצגה התקיימה כרגיל, ויחד עם כמעט 100 איש שהגיעו, חווינו חוויה מיוחדת.
חגגנו את נשימת האוויר של אחרי הגשם, את הכח של פשטות ואמונה ובעיקר את הניצחון על הספיקות שהמוח שלנו יודע לייצר בכישרון כה רב.
כך נראינו ליד המדורה בגשם שעה לפני ההצגה.

 וכך זה נראה שעה אחרי, במהלך ההצגה:

 

כמה חודשים אחר כך, בתחילת האביב, קבענו הצגה בחורשת האקליפטוס בגלילות, מצפון לתל אביב.

גם שם ירד גשם במהלך כל השישבת,

ובאופן שכבר הפך למסורת (פעמיים זה כבר תחילתה של מסורת, לא?),

פסק הגשם בשעה שלפני ההצגה.

ההצגה התנהלה כרגיל, ואז, 10 דקות לפני סיום ההצגה, הגשם לא התאפק והתחיל שוב לרדת.

שאלתי את הקהל- "רוצים להיכנס תחת מחסה הניילון שהכנו מראש עד שוך הגשם, או להמשיך?"

הקהל שלף מטריות השיב בביטחון- "להמשיך! "

וכך זה היה נראה בגלילות, בדקות האחרונות של ההצגה:

 מוזמנים להצטייד במטריה ולהגיע להצגות הסתיו , ושיהיה לנו חורף גשום ושמח

 

גד אנדריי (גדי) פור

מנהל אמנותי, פשוט תאטרון יער

 

 

 

 

Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש באמצעות תגיות
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square

Pashut.org