ארגון "שומרי הגן" הוא האדמה ממנה צמח פשוט תאטרון יער, ובו נזרעו הרעיונות הבסיסיים של התאטרון.

 

shomreihagan.org

למה אני אוהב את הקהל שלי

אחת מהמהויות העיקריות של פשוט תאטרון יער היא המפגש עם הקהל.

ההצגות מתרחשות במרחק נגיעה מהקהל, לפעמים נכנסים השחקנים ממש אל בין האנשים בקהל, משתפים (את מי שרוצה להשתתף) במקומות מסויימים.                        

הקהל מרגיש קרוב אליו את השחקנים- ומהצד של השחקנים החוויה דומה.

אבל הקירבה הזו מתחילה עוד קודם.

מכיוון שההצגות נערכות בחיק הטבע וללא הגברה, אנחנו מגבילים את מס' האנשים שיכולים להיות בקהל למספר של בין 150 ל200 איש ואישה.

זה מצריך את הפעולה של הזמנה מראש בטלפון או במייל.

אני אוהב להקשיב לכם מזמינים בטלפון מקומות למופע הקרוב, חלקכם מהססים ולא בטוחים אם זה שהשארתם הודעה בתא קולי- אכן יבטיח לכם מקום כפי שההודעה מבטיחה...(האם האנשים הקצת הזויים האלה... שטוענים שהם עושים הצגה ביער, אכן יהיו שם? )

חלקכם לא בטוחים אם אלו כל הפרטים שהתבקשתם למסור ( שם, כמות כרטיסים מבוקשת, שם ההצגה ותאריך...הרבה פרטים לזכור ולהגיד בהקלטה שאולי זמנה קצוב ותיכף תסתיים...)

ובכלל, איך מגיעים? האם באמת יהיה שילוט ביער או שנישאר בודדים ביער ולא נדע איפה אנחנו?

חלקכם כבר מכירים ומשאירים הודעה בביטחון עם כל הפרטים.

חלקכם , אלה שכבר הייתם יותר מפעם אחת-אפילו מוסרים ד"ש ומציינים שאתם כבר מחכים להגיע .

ואז מגיעה שעת ההצגה, ואני רואה אתכם מגיעים- לפעמים משפחות שלמות- מסבא וסבתא עד אחרון התינוקות, לפעמים רק הורים צעירים עם תינוק במנשא,  או הורה וילד או אמא אחת וכל ילדי השכנים איתה, ולפעמים גם רק מישהו או מישהי שמגיעים לבד.

יש משפחות שהילדים הם הסיירים שמתקדמים ראשונים על פי הסרטים הצבעוניים שתלויים על העצים ביער, רצים קדימה ולאחור לדווח למשפחה ש"היעד התגלה".

יש שמגיעים להצגת ערב ביער, מהוססים ואפילו קצת חוששים להיכנס ליער חשוך כשאת הדרך מאירים רק נרות בתוך צנצנת .

ואז  מגיעים ומתיישבים על המחצלת.

יש המוציאים מייד את הסלים עם האוכל ומחלקים לילדים הרעבים אחר המסע מהבית ליער. יש השומרים את האוכל להפסקה ויש שמעדיפים לאכול בבית.

וכולם- האוכלים ודוחי הארוחות- מביטים אלינו- השחקנים, כשאנחנו מסתובבים בינכם ומשוחחים איתכם, כשואלים- מתי תתחיל ההצגה?

ואז מתחילים בהצגה. (ויותר נכון- ממשיכים את ההצגה, כי בשבילנו , השחקנים, ההצגה הרי מתחילה מהרגע שהגענו ליער- לפעמים 30 שעות קודם, לפעמים פחות.)

 ואני רואה את העיניים שלכם, מתמלאות בעינין ואור ככל שהאירוע מתקדם והסיפור מסתפר לו והגוף שלכם נהיה נינוח על המחצלת או על הכסא המתקפל שהבאתם איתכם.

ואני מרגיש איך אהבה והודיה ממלאות לי את הלב  - על זה שאתם מגיעים ומבינים ועל זה שאתם שותפים לדרך המיוחדת שהתאטרון הזה מציע, ושבזכותכם אנחנו יכולים להמשיך ולקיים את הדרך הזו, כי אם לא הייתם באים- ספק אם היה בנו את הכח להמשיך ולעשות הצגות ביער.

 קישור לאלבום תמונות-קהל בהצגות של פשוט תאטרון יער

Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש באמצעות תגיות
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square

Pashut.org