ארגון "שומרי הגן" הוא האדמה ממנה צמח פשוט תאטרון יער, ובו נזרעו הרעיונות הבסיסיים של התאטרון.

 

shomreihagan.org

תרגיל פשטות- מפתח לעצמאות

 

פסח ויום העצמאות אחריו פתחו את תקופת החירות שהאביב ממלא בנאמנות מדי שנה.

האביב, עם החמימות והנוחות של שהייה בטבע הוא תקופה מצוינת  להתאמן באחד מתרגילי הפשטות העוצמתיים- אימון עצמאות.

מה זה להיות עצמאי, חופשי?

זה נושא רחב שעוד אכתוב את חוויותי ממנו בעתיד, אבל כאן אשתף בניסוי שהתחלתי בו לפני שמונה שנים.

אחרי תקופת מגורים של עשרים שנים בתל אביב, הגעתי עם משפחתי לפני 8 שנים אל טבעון.

חיפשתי מקום זול יחסית, שלידו שוכן יער, כדי לקיים בו את תיאטרון היער שרציתי להקים.

מצאנו בשכונה סמוכה ליער בטבעון בית פשוט וישן, עם גינה קטנה ודמי שכירות נמוכים.

עד אז חיינו במשך שנים בבניין דירות, עם דלת ומנעול.

פעם בשנה לפחות היה מגיע לביקור פורץ המנעולים האמיץ כדי לפתוח את הדלת בגלל שזו ננעלה והותירה אותנו בחוץ, או ששכחנו את המפתחות , או איבדנו אותם או...

בין ביקור לביקור היו ימים רבים בהם יצאתי מהבית והרגשתי חרדה עולה בי- האם נעלתי את הדלת?....לא זוכר את הרגע הזה...לפעמים חזרתי כדי לבדוק, לפעמים הדחקתי , לפעמים דאגתי ...

גם בלילה היינו מתעוררים ושואלים זה את זו:

"נעלת את הדלת"?

לפעמים התעצלנו לקום מתוך שמיכת הפוך כדי לבדוק, מה שעלה לנו בדרך כלל בסיוט באמצע הלילה, סיוט שהעיר אותנו ודרש לקום ולבדוק את הדלת.

כשהגענו אל הבית הקטן והפשוט בטבעון, בעיצומו של אביב פותח לב,

התעוררה בי הבנה שזה הזמן לתרגל פשטות.

לערוך ניסוי על עצמי.

הניסוי התבסס על התובנה  שכאשר אני נמצא ביער- אני לא נועל דבר.

גם בלילה כשאני שוכב לישון בשק השינה- עם או בלי אוהל- אין לי דלת או מנעול.

אם כך, חשבתי לעצמי – הבה ואנסה לראות מה קורה אם גם את הבית לא ננעל.

ידעתי כי בביתנו אין שום פריט שיקרוץ לגנב, אבל העבודה העיקרית שלי הייתה לאלף את הפחד שהיה טבוע בי אחרי שנים של נעילת דלתות.

לפחד יש תכונה ידועה- הוא מתפרץ אל מקומות ריקים.

"במקום בו אין אמונה- שוכן הפחד" אומר הפתגם הידוע.

אבל קל לפתגם לומר את עצמו- הרבה יותר קשה לבצע .

לקחתי על עצמי לקיים את הניסוי הזה וידעתי שאם יצליח, יהיה נקודת מפנה עצומה עבורי .

היה לי ברור שהצלחה תכניס אל חיי כמויות עצומות של חירות.

את האמונה שתניס את הפחד בניתי בעזרת תרגול יומיומי של יוגה עם שחר,ובאמצעות שהות יומיומית ביער- שהות שחיזקה את הזיכרון של הגוף לגבי חיים ללא דלת ומנעול.

אמרתי לעצמי בתחילת הניסוי שאילו נעבור שנה שלמה בלי גנבים שייכנסו לביתנו ( וודאי ישאירו לנו פתק זועם על כך שבזבזנו את זמנם ושאולי הגיע הזמן בגילנו המתקדם לקנות חפצים בעלי ערך חומרי או לפחות כיסאות כי באמת יש גבול, גם גנב עברי שמכבד את עצמו לא צריך לשבת על כרית שמונחת על שטיח. מה זה כאן, הודו?...)

מאז עברו שמונה שנים.

מבעד לדלת נכנסו רק שוחרי טוב, ובתוך הלב שלנו צמחה אמונה טובה ויעילה מכל מנעול.

 

Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש באמצעות תגיות
Please reload

עקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square

Pashut.org