לצאת לחופש מהחופשה
עד לפני 10 שנים, נהגתי לצאת בכל קיץ לחופשה בחו"ל.
היה לחופשה הזו טעם של פיצוי.
פיצוי על ימים ארוכים של עבודה מאומצת
על עבודה שהייתי מעדיף לא לעשות
על אי נוכחות ברגעים משפחתיים בהם רציתי להיות
פיצוי בטעם של ארטיק קריר בסוף מסע ביום קיץ חם
ואז-בעיצומה של חופשה איומה ומאכזבת, הבנתי שאני נמצא במילכוד.
שאלתי את עצמי
-"רוצה להמשיך ככה?
-"לא", עניתי
-"יופי" עודדתי את עצמי, "מוכן לעשות ניסוי"?
-"אאאא....איזה מין ניסוי?"
-"שים לב! מה אם במקום לעבוד קשה כל השבוע ואז להתמוטט למנוחה בשבת,
תמצא מנוחה בכל יום!
מנוחה שתאפשר לך לחיות כל יום בפני עצמו-
ליצור, לנוח, להיות עם המשפחה"
-"מה זה פה? לונה פארק?"
-"בדיוק. לונה פארק עם צימר צמוד. מה אתה אומר?"
-"זה לא יעבוד. אני אגמור את החסכונות ולא יהיה לי כסף לפרנס את המשפחה"
-" כאילו עכשיו יש לך כסף לפרנס... תסתכל בחשבון הבנק, אתה כל הזמן באוברדראפט.."
"אממממ...נכון. אז איך עושים את זה?"
-"פשוט! אתה אומר:
אני מתחייב למשך תקופת הניסוי לקבל על עצמי את הדברים הבאים
שמיטת עבודות שאני לא ממש רוצה לעשות
יצירת עבודה שאני ממש רוצה לעשות
מנוחת צהריים בכל יום
תרגול של גוף ונפש מדי יום
שהות עם המשפחה מדי יום
שהות בטבע מדי יום
ארוחות טעימות ואיטיות מדי יום"
- "אני מתחייב. מתי כבר אפשר להתחיל את הניסוי הזה?"
- "עכשיו. אין זמן יותר טוב"
התחלתי את הניסוי.
זה היה לפני 7 שנים
לא הפסקתי עד היום, ולא רואה סיבה להפסיק
כמו שאומר הפתגם הרומני העליז- PENE CEND MORT-TREYESC
עד שאני מת- אני חי!
עוד על הניסוי אפשר לקרוא בפוסט הבא - מערכת ההפעלה של חיי