תיאטרון היא המלאכה שלי. בפוסט קודם כתבתי על השימוש במילה "עמל" שהחליפה את "עבודה", אבל לאחרונה אני משתמש במילה מלאכה כי טמונה בה משמעות כפולה- 1. עבודה יצירתית, כמו במילה מלאכה . 2. שליחות, כמו במילה מלאך ו מלאכות . המילה הקודמת בה השתמשתי, עבודה ( על העבדות שטמונה בתוכה), הפכה להיות "כל הדברים שאני עושה על מנת להרוויח כסף, וברגע שארוויח מספיק או שאראלה ממפעל הפיס תתקשר אלי- אפסיק לעשות אותם". עבודה היא גם " הדבר הזה שאני מחכה שייגמר כדי שאוכל להתעסק ב"תחביבים" שלי- שאלו הדברים שאני אוהב באמת". בשלב מסויים בחיים שלי ( כבר הייתי קרוב לגיל 40, אבל ממליץ למי שיכול ורוצה- לעשות את זה מוקדם יותר) החלטתי לאחד את ה"עבודה" וה"תחביב" ונוצרה ה"מלאכה". ויתרתי על כל הדברים שהעיקו עלי במסגרת "העבודה" , הרחבתי את כל ה"תחביבים" שלי והכנסתי אותם ליום –יום שלי. אחרי תקופת הסתגלות קצרה, החיים שלי הפכו להיות "נושמים". אני יכול בהחלט להגיד, כמו בסוף הספר "מומו" (שאת הגרסה התיאטרלית שלו אנחנו מציגים כבר 11 שנים) ש"יש לי את כל הזמן שבעולם". על הכלים בהם השתמשתי כדי להגיע ליכולת להגיד משפט "חתרני" כזה במציאות של היום אפשר לקרוא בפוסטים קודמים בבלוג , כאן בצד ימין של הדף .
אחת התוצאות של דרך החיים החדשה והנושמת, היא שישנם כל מיני דברים שהייתי רוצה לעשות כדי שהתיאטרון יפרח ויגיע ליותר אנשים, אבל כיוון שהפעולות האלה כרוכות בויתור על פשטות ועל אורח חיים נינוח ונושם, בחרתי לא לעשות אותן. לאחרונה מצאתי שיש דרך ביניים- לעשות את הפעולות בלי לעשות אותן בעצמי, אלא באמצעות שיתופי פעולה. שיתוף פעולה כזה היה לאחרונה בין תיאטרון היער לבין חבר מ"שומרי הגן"- ההרבליסט דרור דראמי. הפרי הראשון של השיתוף הזה נמצא בסרטון הזה- "הלוחש לסרפדים", בתקווה לפירות נוספים. וכאן אני פונה אל כל מי שרוצים ורוצות לשתף פעולה עם פשוט תיאטרון יער: כיתבו אלינו על פרויקט קטן או גדול שאתם חושבים שהוא מתאים ליצירה משותפת והייתם רוצים לעשות יחד ונחפש דרך משותפת להגשים אותו בינתיים, האביב כאן ואתם מוזמנים לבוא להצגות ביער, לחלוק איתנו את החוויה התיאטרלית שאנחנו חווים בכל פעם שאנחנו מציגים.