רבים מאיתנו שמעו בילדותם את מה שנחשב לסיפור על הנמלה והצרצר.
אבל הסיפור המוכר הוא שיבוש והסתרה של הסיפור האמיתי, אותו זכיתי לשמוע מהמקור של הסיפור.
( את המקור אחשוף בסוף הסיפור)
לא ברור מתי החל השיבוש- האם איזופוס עצמו או שמא ממשיכיו לה פונטיין וקרילוב הם אלה שהתאימו אותו לצרכי העולם החקלאי-תעשייתי שהתנהל סביבם.
אבל הם החמיצו ( בטעות או שמא בכוונה ) את החלק השני והמשמעותי של הסיפור, שבו- המשמעות של הסיפור שונה מאוד ואף הפוכה.
ואולי בגלל זה היא הוסתרה.
והרי הסיפור, כפי ששמעתיו במו ליבי:
עם בוא האביב וימי הקיץ החמים אחריו, פרצו הנמלים מתוך הקן והחלו לאסוף גרגרים מכל הבא לצבת.
טורים ארוכים של נמלים המו הלוך ושוב, אלפי נמלים עוברות את המסלול מבחוץ פנימה, מהאדמה למעלה אל המחסן בבטן האדמה.
האדמה למעלה שקקה חיים. לא רק נמלים- מליוני חרקים מילאו את האויר, ציפורים נדדו והטילו ביצים, יונקים המליטו- המולת אביב אופיינית.
וסמוך לקן הנמלים עמד הצרצר, זרועותיו משמשות לו ככלי נגינה, והוא מנגן בהן שירים עליזים.
הצרצור הזה היה פסקול קבוע לעבודתן של הנמלים.
היו כאלה ששמו לב שקצב הצעידה שלהן מושפע ממקצבי הנגינה של הצרצר. חלק מהן אפילו פיזמו לעצמן את המנגינות .
אבל נמלה אחת שהביטה בצרצר, עצרה לרגע את חברתה ואמרה לה:
"תראי את הצרצר המכוער הזה- כל היום מנגן ומנגן ולא עושה כלום"
חברתה, שנהנתה מהעצירה הפתאומית לשיחה ,הביטה בצרצר גדל הגוף ואמרה:
"לדעתי הוא חרק נאה...ומבריק למדי... וחוץ מזה לא נכון שהוא לא עושה כלום. הוא מנגן."
"מנגן? יפה לו. אבל מה יהיה בחורף? מה הוא יאכל כשאנחנו נשב בקן שלנו, נהנה ממחסני הגרגרים הטעימים שעמלנו כל הקיץ למלא?"
השיחה נקטעה מפאת כמה נמלים שגררו גבעול גדול וצעקו-
" או שתעזרו לנו או שתזוזו הצידה"...
במהלך הקיץ הספיקה הנמלה ההגיגית להשמיע את הגיגיה כנגד הצרצר באזני לא מעט נמלים, אבל הסתיו הגיע והעבודה נעשתה דחוקה יותר, בלי זמן לשיחות חולין.
החורף עמד להגיע והמחסנים עדיין לא היו מלאים, אבל האוויר עדיין היה מלא במנגינותיו של הצרצר.
הגשמים הראשונים והקור שהגיע השאירו את הנמלים בתוך הקן.
הצרצר המשיך לנגן ומצא לו קהל אחר, מועט יותר אבל
"גם קהל קטן יספק את הנגן" נהג הצרצר לפזם לעצמו.
המזון הלך והתמעט , והצרצר הרגיש רעב.
הוא זכר את מיליוני הזרעים שהוכנסו אל קן הנמלים, וניגש אל פתח הקן.
הנמלה ההגיגית הייתה עסוקה בסידור הגרגרים באחד המחסנים, כששמעה את הצרצור המוכר מאחד מפתחי הקן
"מה אתה רוצה ?" שאלה את הצרצר שניגן בפתח
"קצת גרגרים לצרצר מוזיקלי אבל רעב" חייך אליה הצרצר את החיוך הכי מקסים שלו
" עכשיו תקשיב לי טוב..." פצחה הנמלה ההגיגית בנאום ארוך שטובי הנואמים של מפלגות פועלים היו מתאחדים סביבו, אבל שיאו של הנאום היה:
"....רק כי אנחנו מרחמות עליך תקבל עכשיו גרגיר אחד לדרך. ובפעם הבאה כשאתה מנגן כל היום ולא מתכנן את העתיד ולא עובד- תזכור את הפתגם : לך אל הנמלה עצל..."
הנאום החגיגי נקטע כשהנמלה ההגיגית נקראה לסדר על הפקרת המשמרת
והצרצר פרש כנפיים והתעופף לדרכו כשבפיו הגרגר שהשביע אותו ליומיים שלמים.
האביב פרץ שוב בסוף החורף, ויחד איתו חזרו הנמלים ללקט זרעים.
אבל הפעם היה באויר משהו שונה.
הנמלה ההגיגית הרגישה בשוני אבל לא ידעה לומר מה מהותו המדויקת.
היא ראתה סביבה את כל הנמלים ממשיכות ללקט ולסדר במחסנים, אבל הן נראו עייפות, חסרות חשק.
הנמלה ההגיגית הגתה והגתה וניסתה למצוא את הסיבה לתחושה הקשה שפשתה בין הנמלים.
רק שיחה פותחת לב עם חברתה הקרובה פתחה לה צוהר אל התשובה המפתיעה-
שקט. שקט מדי...
התובנה הזו הכתה אותה בתדהמה לא פחות מהמראות הקשים של המוני נמלים שוכבות בחוסר חשק על האדמה,מסרבות להמשיך בעבודתן.
היה ברור שצריך לפעול במהירות.
הנמלה ההגיגית נשלחה לחפש את הצרצר ולהחזיר אותו.
המסע שלה היה ארוך ומרתק וראוי לסיפור משל עצמו, אבל בסופו היא מצאה את הצרצר ששמח לקבל את ההזמנה של קן הנמלים לערוך קונצרט קיץ מחשמל.
למרות שאולי אין צורך לספר, אבל כנראה חשוב לספר,( שכן סיפורים אמיתיים נוטים להישכח מפאת בני אדם שמדלגים על שנת הצהריים ומספרים סיפורים שהחלק האחרון והחשוב שלהם חסר) שמאותה עונה והלאה, היה מזונו של הצרצר מובטח גם בחורף.
והתפוקה של הנמלים גדלה? לא
אבל השמחה שלהן וחדוות העשייה גדלו עד מאוד.
ועכשיו לחשיפה הסנסציונית- מהו מקור הסיפור (אותו שמעתי במו ליבי):
שכבתי על הבטן וצפיתי בקן נמלים, ביער הסמוך לביתי.
מרותק, התבוננתי בנמלים הולכות הלוך וחזור, נושאות גרגירים פנימה וקליפות גרגרים החוצה, ועם הזמן התחלתי לשמוע במו ליבי את השיר שהן שרות, שיר עליז שסיפר בדיוק את הסיפור שסיפרתי כאן.
ומי שלא מאמין- מוזמן לשכב על הבטן ליד קן נמלים ולהקשיב (אבל לא במו אוזניו. במו ליבו)
ומי שישמע סיפורים נוספים, מוזמן לכתוב אותם ולשלוח אליי, אל תיבת הדואר של "פשוט תיאטרון יער", ואם ימצאו מתאימים- יפורסמו כאן
בינתיים, מוזמנים להקשיב לחווה אלברשטיין שרה על צרצרים בקיץ בשיר של נעמי שמר