top of page
Search
  • Writer's pictureגד אנדריי (גדי) פור

מה עניין שמיטה אצל תרגול פשטות


מה עניין שמיטה אצל תרגול פשטות ?

הייתי בן 14. הוריי נאלצו לנסוע למספר ימים , ומכיוון שזה היה בעיצומה של שנת לימודים, חיפשו אצל מי לשכן אותי לימים האלה.

הפיתרון נמצא בדמות מרית, מחנכת הכיתה שלי , ובביתה התארחתי לפנסיון מלא- לינה וארוחות.

ארוחת הערב הראשונה נפתחה במרק.

המרק מספיק מלוח? שאלה אותי המחנכת מרית , הפעם בתפקיד הבשלנית

הגשתי יד באופן אוטומטי אל המלחייה.

רק בן 14, אבל האוטומט של המלח כבר עבד.

כבר אז המלחתי את המרק, הסלט, התבשיל-לפני שטעמתי ממנו.

והפעם הסיטואציה הייתה אף יותר מורכבת.התארחתי ללא הוריי, ורציתי להיחשב עצמאי ובוגר.

כל המבוגרים שראיתי סביבי- המליחו את האוכל שלהם לפני שטעמו אותו.

חשבתי לעצמי: פעולה קטנה-אפקט גדול

במרכז השולחן עמדה מלחיית פלסטיק גדולה עם אפשרות לחור גדול להרבה מלח וחורים קטנים למעט מלח. כיוונתי אותה לחורים הקטנים, וניערתי בתנועה בוגרת ונמרצת מעל צלחת המרק.

בוגרת ונמרצת מדי.

המכסה התפרק וכל תכולת המלחייה הוטלה אל תוך צלחת המרק

דגתי את מכסה המלחייה מתוך המרק, הפנים שלי בוערות ממבוכה.

מרית קמה והושיטה יד אל הצלחת: "לא נורא, אני אשפוך את המרק"

"לא, לא...לא היה שם הרבה מלח, אני אוהב את זה ככה, מלוח.." אמרתי וקרבתי את הצלחת אליי.

הייתי מאוד נחוש.

הכנסתי את הכף אל צלחת המרק, והמרק הונף אל תוך הפה שלי.

הוא היה מלוח.

מלוח מאוד

מלוח מדי

אבל אני חייכתי, הנהנתי בסיפוק והמשכתי לאכול מן המרק, כאילו האכילה תמחק מן ההיסטוריה את רישומה של התקרית המביכה.

מאז הקפדתי להניח אצבע סוגרת על מכסי המלחיות, אבל עברו שנים רבות עד שיום אחד עצרתי רגע לפני שהמלחתי את המרק ושאלתי את עצמי:

"למה בעצם אני ממליח?"

זו הייתה נקודת מפנה (עוד אחת) בחיים שלי

החלטתי להכניס את המלח אל תוך "מגירת השמיטה" בארון "תרגילי פשטות"

להמשך קריאה על הקשר בין תרגילי הפשטות ושנת השמיטה הבאה עלינו לטובה בפוסט שנקרא

איך התמודדתי עם "הפרעת הכסף והריגוש" שלי באמצעות שמיטת המלח


14 views0 comments

Recent Posts

See All

Pashut.org

bottom of page